זהות חילונית-דף מקורות לדוגמא

משל העגלות 

דוד בן גוריון
"באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא-דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? יהודים באים הנה מהרבה ארצות, למאות ולאלפים, עם מסורות שונות, מתרבויות שונות והשקפות שונות. המדינה עומדת בסכנה חיצונית, הערבים עדיין רוצים להשמידנו, ועלינו למצות כל מה שמשותף בין חלקי העם. ויש בעיה יסודית: אלה יהודים ואלה יהודים, ואיך יחיו יחד?"

החזון אי"ש (הרב אברהם ישעיהו קרליץ)
"אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף לב עמ' ב').

איך מגדירים חילונות?

"עוז להיות חילוני", ס.יזהר
להיות לא-דתי אפשר מתוך בורות, ומתוך עצלות ומתוך סתמיות: אבל להיות חילוני הרי זה מתוך בחירה להיות חילוני.
להבדיל מאותם לא-דתיים שהם לא-דתיים לא מרוב הכרעות, אלא מאותה נוחות מעשית: פחות מוטרדים בהגבלות ובחובות, פחות מוטרדים בצווי מותר אסור, פחות בפולחנים ובטקסים של-חובה, ואין עליהם לפרפר הרבה כדי להיות לא דתיים – עליהם רק להיות כמו כולם – הולכים אל הקל יותר, פטורי עול יותר, וגם מנוערים מצורך לתת דין-וחשבון…….
לא כן החילוני מתוך בחירה. במה הוא חילוני? קודם-כל בנטילת אחריות, ובאחריות שאין לה מקור מחוץ לו.
להיות חילוני זה מעבר להיות לא-דתי, ומעבר להיות בלתי מאמין באמונת הדתי. טענות הדתי מוצאות אותו ספקן, ויותר מספקן: אינו מסתפק בהוכחותיהם, ככל שהוכחות להם ולא אמונות שמספקות את תוקפן מהן-ובהן. שהרי האישורים שמביא הדתי לתקפות טענותיו – אינם אלא אקסיומות, ואלה, כידוע, פטורות מהוכחה ואין צריכות אלא לאמנה שלמה ("אהבה"), שאינה תלויה בדבר.
חילוני אינו חילוני מחמת ש"נתרוקן לו", מחמת ש"אמונתו נתייבשה", אלא מחמת שבחר לעמוד בעולם על חזקתו שלו, בלתי מודה באמונת הדתי, ובלתי נדון לחיי אמונה אחת, כל-כוללת, שלימה מאופק עד אופק, אמונת "כיפת הסלע".
להיות חילוני, זה להיות בעל תביעה לריבונות על חייו. בלתי מחוייב מראש למצוות או לחיובים שלא באו מהכרעתו ומהסכמתו האוטונומית, לרבות חולשתו, שגיאותיו ומחיר השגיאות, שעל ראשו.
החילוני הוא מי שמקבל עליו עמידה מתמדת במצב מהפכני. אין לו את מי להאשים ואין לו אל מי לפנות. כל האחריות עליו. האחריות ומחירה, האחריות וכאב בדידותה, אבל גם האחריות וריבונותה. הוא בעול אחריותו שבחר בה. הכל עליו עד שיימצא לו מה שיימצא, אם יימצא, ובלבד שתתיישב לו עם בחירתו וחופש רצונו – ואם לא – לא. הוא מבקש לעמוד בלא הזה, ככל האפשר, בלי להתפשר מדי. ובלי לרוץ מהר מדי לחפש לו הקלה או שלווה.

"האמת החילונית", יובל נח הררי
כאן כמובן עולה השאלה: מהם ערכי היסוד הללו? יש אנשים שסבורים בטעות שהחילוניות היא עגלה ריקה, שמוגדרת על ידי מה שאין בה ולא על ידי מה שיש בה. חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר. זוהי טעות גמורה. החילוניות היא תפיסת עולם חיובית ופעלתנית, שאמנם נותנת לאדם חופש בחירה רחב מאוד, אבל עדיין דורשת מחויבות לקוד ערכי מסוים. זהו קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות. החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה, שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית – מוסדות ששיחררו מיליארדי בני אדם מעריצותם של משטרים רודניים, של מגיפות, של רעב ושל בורות. בד בבד, החילונים מודעים היטב לפשעים ולמחדלים העצומים של העולם המודרני, ומלמדים את הדור הבא לקבל על עצמו את מלוא האחריות להיאבק בפשעים ובמחדלים הללו, ולא להסתמך על שום כוח עליון שיבוא לעזרתנו…. 

לסיכום
חינוך חילוני איננו חינוך המעלה על נס נסיעות בשבת ואכילת מזון לא כשר, או מתנגד באופן גורף להכנסת תכנים יהודיים לבית הספר. במקום זאת, חינוך חילוני מחנך את תלמידי בית הספר להבדיל בין אמונה לבין אמת ולהעריך את האמת; להבין מהו סבל ולחמול על כל מי שסובל; להתייחס באופן שיוויוני לכל בני האדם – ובפרט לזר ולשונה; לחשוב בחופשיות ולא לפחד מהלא נודע; ולגלות אחריות למעשיהם ולעולם כולו. חינוך חילוני מתנגד לכל תוכן אשר מעודד תלמידים להאמין בצורה עיוורת באגדות חסרות ביסוס, להתאכזר אל הזולת, להרגיש עצמם עליונים על בני עמים אחרים, לפחד לשאול שאלות, או להתנהג בצורה חסרת אחריות. ברמה הפרקטית, חינוך חילוני נותן עדיפות למחקרים מדעיים על פני מיתוסים דתיים, ולערכים אוניברסליים על פני אינטרסים צרים. הוא מתבסס על תורת האבולוציה יותר מאשר על התנ"ך, וחושף את התלמידים לרעיונותיהם של קונפוציוס, שייקספיר ופרויד לצד אלו של רבי עקיבא והרמב"ם. כך עוזר החינוך החילוני לתלמידים להיות מדענים טובים יותר, אזרחים טובים יותר ואנשים טובים יותר.